הרשיש נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ - פסקדין

פסק – דין

א.מבוא

1.בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, מר הרשיש אברהם, יליד 25.6.74 (להלן: "התובע"), בעקבות תאונה אשר אירעה ביום 28.7.09 (להלן: "התאונה").

2.בין הצדדים נסבה מחלוקת האם התאונה האמורה, היא בבחינת "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק"), אם לאו.

3.נוכח המחלוקת המשפטית, הוסכם על ידי באי כח הצדדים כי לא יישמעו עדויות, והצדדים יסכמו בכתב לעניין החבות על בסיס העובדות המפורטות בסעיף 3 לכתב התביעה המקורי, כדלקמן:

"ביום 28.7.09 לאחר סיים התובע נסיעה ברכב והחנה את הרכב, כאשר המנוע עדיין פועל, פתח את מכסה המנוע לאחר שהריח ריח שרוף וראה חוט של המזגן שיצא ממקומו. כאשר ניסה התובע לאחוז בחוט על מנתץ למשוך אותה (כך במקור-א.מ.ג.) החוצה, נתפסה אצבע 4 (קמיצה) של יד ימין, במותחן של הרצועה וכתוצאה מכך נקטע הפרק הראשון של האצבע ובנוסף, נפגעה גם אצבע 5 והציפורן בה נתלשה (להלן: "התאונה").

4.התובע סבור, כי בעניינו חלה החזקה המרבה הקבועה בסעיף 1 לחוק, לפיה יראו תאונת דרכים גם כ"מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי" ואילו הנתבעת סבורה, כי במקרה דנן, לא ניתן להחיל את החזקה ולפיכך, דין התביעה כנגדה להידחות.

ב.די ו ן

1.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בפסיקה הענפה אותה אזכרו הצדדים שוכנעתי, כי התאונה איננה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק.

2.אין מחלוקת, כי התאונה אינה עונה להגדרה הבסיסית הקבועה בסעיף 1 לחוק, לפיה "תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה", ואכן התובע לא טען לכך בסיכומיו. אף הטענה, כי מדובר ב"תיקון דרך" (אירעה טרם כיבוי המנוע בתום הנסיעה) נזנחה על ידי התובע.

לטענת התובע, חלה בעניינו החזקה המרבה, כפי שהתווספה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 8), תשנ"א-1990 (להלן: "תיקון 8") הקובעת, כי גם "מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי", ייחשב "תאונת דרכים".

3.ברע"א 8061/95 יצחק עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 532, 556 (להלן: "פס"ד עוזר") נקבע, כי כאשר יסודותיה של ההגדרה הבסיסית אינם מתקיימים, יש מקום לפנות לחזקות המרבות אשר ידן על העליונה.

מקריאת החזקה המרבה בעניין "ניצול הכוח המיכני של הרכב" פשיטא, צודק התובע, כי המקרה שבפנינו נגרם מהכוח המכאני של הרכב (המנוע) והרכב לא שינה את ייעודו המקורי (ייעוד תעבורתי). ברם, טענתה זו אינה עולה בקנה אחד הן עם התכלית החקיקתית בבסיס תיקון 8 והן עם פסיקת בית המשפט העליון בעניין זה.

4.בפתח הדברים אציין, כי אכן כוונתו של תיקון 8, הייתה להשיב על כנו את המבחן התעבורתי. אולם, בענייננו אין ספק, כי התובע לא התכוון לעשות שימוש ברכב למטרות תחבורה באותה עת. יתרה מכך, הרי שהמחוקק הוציא מפורשות מתחולת החוק מקרים בהם התאונה אירעה כתוצאה מטיפול ו/או תיקון בית וזאת להבדיל מתיקון דרך. מכך אנו למדים, כי המחוקק היה ער למקרים אלו, בדומה לנסיבות התאונה שבפניי, אך הוא בחר להוציאם מתחולת החוק.

5.המחוקק הוסיף בתיקון 8 שלוש חזקות מרבות ("בהן יראו כתאונת דרכים גם..."), כאשר אחת מהן עניינה "ניצול הכוח המיכני", אליה הפנה התובע בטענותיו.

כדי להבין את רציונאל החזקה המרבה בעניין "ניצול הכוח המיכני", שהתווספה בתיקון 8 ולתת לה פרשנות נכונה, יש לבחון את המטרה שלשמה היא הוספה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדבריו של כבוד הנשיא א' ברק בפס"ד עוזר (שם, עמודים 548-549), כדלקמן:

"..... החזקה החלוטה שהוספה בעקבות הסתייגותו של ח"כ מירום קובעת כי יראו כתאונת דרכים מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי. בהסבירו את הסתייגותו, ציין ח"כ מירום:

"בעבר ניתן היה לראות כיצד תאונה שהיא תוצאת שימוש בכוח שנותן כלי מסוג טרקטור, קומביין, קטפת, או כלים חקלאיים אחרים נכללת במסגרת ההגדרה של תאונת דרכים. הינה באה ועדת החוקה, חוק ומשפט ולמעשה מוציאה מכלל זה את האפשרויות הללו. אנחנו יודעים שלא מעטות מהתאונות שנגרמו בעבר, נגרמו על-ידי הפעלת כוח שבאה כתוצאה משימוש בכלי רכב כזה, שהוא טרקטור או כלי חקלאי אחר. ...נראה לי שזה גורף, גורף מדי. גורף מנשוא, שכלי רכב מסוג כלי רכב חקלאי, שרבים כמותם במדינת ישראל, שעובדים בשדות, שעובדים על הכביש, שעובדים בבניין וכן הלאה ומפעילים מאחוריהם כלים שונים יצאו מכלל הביטוח הזה שחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מעניק" (שם, בעמ' 5058)".

6.מהדברים עולה, כי כוונת המחוקק בהוסיפו את החזקה המרובה דנן, שיווה לנגד עיניו רכבים דו תכליתיים, אשר כתוצאה מניצול הכוח המכאני שלהם, עשו שימוש מקורי שאיננו תעבורתי (חקלאי בעיקר), וכתוצאה מכך אירע הנזק.

למעלה מן הצורך אציין, כי תיקון 8 עורר ביקורות קשות, בעקבות בעיות בפרשנות החוק וחוסר הוודאות שהוא יצר, ולכן בשנת 1991 פורסמה הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 9), תשנ"א-1991, המציעה, בין השאר, לבטל את החזקה החלוטה בעניין מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב. אולם, הצעה זו לא קודמה בהליכי החקיקה עד היום.